כבידה

בעולם שלנו כל הגופים מושכים זה את זה. לא רק אנחנו נמשכים לכדה"א, ולא רק הכוכבים נמשכים זה לזה. כל הגופים, הגדולים והקטנים, נמשכים זה לזה. לדוגמה, עיפרון נמשך למחק, כסא נמשך לשולחן, הוא גם נמשך לארון והארון נמשך אליו וגם נמשך לטלויזיה.

השאלה היא, למה הם לא נעים זה לקראת זה? ניוטון גילה כוח משיכה עולמי, אשר קובע שכל הגופים בעולם שלנו נמשכים זה לזה. הכוח המשיכה תלוי במסת הגופים הנמשכים ובמרחק ביניהם. עיפרון, מחק, ארון, טלויזיה אלה גופים בעלי מסה יחסית קטנה והכוח ביניהם מיזערי, הוא לא מסוגל להתגבר על החיכוך, לכן הם לא נעים זה לקראת זה.

אסטרונאוטים בחלל עשו ניסויים על גופים שונים בריק. הם התקדמו זה לעברו של זה לאט מאד, אולי שעות, אך בדיוק לפי החישובים של ניוטון. הכוחות בין כל גוף ובין כדה"א מספיק גדולים כדי למשוך אותם, לכן כל הגופים נופלים בצורה חופשית לכדה"א. הכוחות בין כוכבים או כוכבי לכת הם ענקיים, מה שמסביר שכוכבי לכת ממשיכים להסתובב סביב השמש ולא עוזבים את הגלקסיה.

אנחנו חיים בכדה"א, זאת הדירה שלנו. הדירה שלנו נמצאת בבית עם 8 דירות (יש עוד דירה קטנטונת שנקראת פלוטו, אך לא סופרים אותה). הבית שלנו נקרא מערכת השמש. ישנם המון בתים כמו שלנו ואף הרבה יותר גדולים, מערכות עם שמשות ענקיות ועם מספר דירות (כוכבי-לכת) הרבה יותר גדול.  הרבה מערכות שמשות נמצאות בעיר גדולה הנקראת גלקסית שביל החלב. אנחנו נמצאים בפריפריה, קצה העולם של שביל החלב

אנחנו רחוקים ממרכז הגלקסיה, זה לטובתנו, כי במרכז נמצא חור שחור שזהו כוכב ענק שמסתו גדולה פי מיליונים ממסת מערכת השמש שלנו. אתם כבר מתארים כמה קטנים אנחנו? זה לא מספיק. הגלקסיה שלנו שביל החלב, זאת עיר קטנה במדינה ענקית.  ישנם גלקסיות ענקיות וסופר- גלקסיות.

כל נקודה כזאת היא גלקסיה ענקית הכוללת מספר מיליארדים מערכות שמש כמו שלנו וגדולות יותר. זוכרים את בריאת העולם? הנקודה התפוצצה, השתחררה אנרגיה עצומה, חלק מהאנרגיה הפך לנקודות החומר. חלקיקי החומר הסתובבו, התקרבו ויצרו כדורים גדולים. ליצירת כוכבים, שמשות וגלקסיות לקח מליוני שנה. אבל התמונה הקיימת היא לא סטטית, היא משתנה כל רגע. מפעם לפעם כוכבים ענקיים מתפוצצים ובאבק הקוסמי שלהם נולדים כוכבים חדשים. כמה מדהים! חיי הכוכב כמו חיי אדם, רק הרבה יותר זמן.

עוד דבר מדהים: התמונה שאנחנו רואים בשמיים היא לא הווה, אלא עבר. מהירות האור היא 300000km/s . עד השמש 150 מיליון ק"מ. לאור לוקח 8 דקות להגיע מהשמש לכדה"א. אנחנו רואים את השמש שהיתה לפני 8 דקות. הזמן עד הכוכבים הענקיים הרחוקים יכול לקחת מיליוני שנה. האור מביא לנו מידע על הכוכב, אשר יתכן שכבר התפוצץ ולא קיים ואנחנו רואים את העבר שלו. גם בכוכב הרחוק רואים את כדה"א בעבר שלו ולא בזמן קבלת האור. זהו עולם מקרו של מידות ענקיות. קיים עולם מיקרו של מבנה החומר. כל חומר בנוי אטומים, חלקיקים קטנים. כל אטום בנוי מגרעין (כמו שמש) וסביבו מסתובבים אלקטרונים כמו כוכבי לכת.

בין כל הכוכבים נמצא ריק. גם בתוך כל אטום נמצא ריק בו מסתובבים אלקטרונים.